אלי סיסו

אלי, אב הבית שלנו במתנ"ס, בן  63 בזוגיות 17 שנים עם פטרה.

אלי גדל בבאר שבע ובשנת 1981 הגיע לקיבוץ אילות שם היה חבר קיבוץ כ7 שנים. כשהחבר'ה שלו עזבו החליט שהוא רוצה להיות קרוב יותר לים ולהישאר במקום שסביבו הרי אדום ועבר לגור באילת. מאז הוא גר כאן.

ספר לנו מה אילת בשבילך?

אילת בשבילי זה לחיות בטבע תמיד, הידיעה שאני קרוב לים ויש סביבי הרים נותת לי תחושה תמידית של חופש .

למה החלטת להישאר כאן?

אני אוהב כאן, אני מרגיש כאן בטוח. היום אני יודע שאני פשוט לא יכול לגור בשום מקום אחר בעולם. הטבע והמזג אויר כאן נותנים לי תחושת רוגע, אין כאן לחץ, הכל קרוב להכל וכולם מכירים כמעט את כולם.

 

מה המתנ"ס עבורך?

אני כאן 3 שנים. לפני שהגעתי לכאן עבדתי בעולם עסקי קר וקשוח וכשהגעתי לכאן נפתח לי עולם חדש שלא הכרתי- קהילה. זה בעצם לעבוד עם אנשים כל הזמן, בבוקר אני נפגש עם קשישים אחר הצהריים עם ילדים ונוער, בערב עם החוויה האתנית. העבודה כאן היא נתינה משמעותית וגיליתי שאני ממש אוהב את זה.

מה הדבר הכי משמעותי שעשית כאן?

מאז שהגעתי לכאן חשוב לי להשאיר חותם שלי.

הנראות של המתנ"ס מאוד חשובה לי.

הדבר הראשון שהחלטתי לשנות כאן זו החצר האחורית של המתנ"ס שהיתה מבולגנת ולא נעימה. בעזרתה של שוש מנהלת המתנ"ס, הצלחנו לסדר כאן והיום החצר נעימה ומרווחת, נעים לשבת כאן והקמנו גינת ירק שמשמשת את כולנו. היום אני יכול לומר שאני ממש גאה בתוצאה.

חוויה משמעותית שחווית כאן?

כפי ששמת לב, אין לי ילדים מסיבות כאלה ואחרות שלא אכנס אליהן.

במשך השנתיים האחרונות קיימת קבוצה של ילדות שהיתה מגיעה באופן קבוע לחוגים במתנ"ס, נוצר בנינו קשר של משפחה. זה התחיל כשסידרתי את האולם הגדול לאירוע ואחת מהן ביקשה לעזור לי ואליה הצטרפה אחותה, ולאט לאט כולן נרתמו. עם הזמן הפכנו להיות משפחה קטנה, הן היו מגיעות קודם כל אלי למחסן, יושבות כאן בחצר, שרות, רוקדות ועוזרות לי באירועים של החוויה האתנית.

זה גרם לי לחכות בציפייה לימי שלישי וחמישי שהיו ימי החוגים שלהן, פשוט כיף, הלב מתרחב.

בהמשך נוצרה גם הכרות עם ההורים של הילדות וזה הרגיש כמו משפחה.

 

הקורונה .....

ספרי לי על ההתחלה של הקורונה, שבועיים הראשונים...

כשהקורונה התחילה, בסגר הראשון, חילקתי מזון לבתי הקשישים. זה היה מוזר, המתנ"ס היה שקט כל כך. בסגר השני הייתי בחל"ת, חודש וחצי הייתי בבית, זו פעם ראשונה בחיים שאני בבית כל כך הרבה זמן, המתנ"ס היה חסר לי. אני כל כך שמח לחזור לכאן.

 

 

ובפן האישי...

 הייתי שואלת אותך לפני 10 שנים מה היית רוצה להיות כשתהיה גדול?

חלמתי להיות מוסיקאי, לאחרונה התחלתי ללמוד לנגן על גיטרה.

מה התחביבים שלך?

מוסיקה ורכיבה על אופניים. אני מאוד אוהב לטייל ולדווש.

מה עושה לך את זה באנשים?

טבעיות, כנות.

מה המאכל האהוב עלייך?

גוייבה (הלם!)

ספר אחרון שקראת?

"לבד בברלין". זהו ספר על זוג שניסה למרוד בנאצים על ידי שליחת גלויות לכל מיני מקומות עם ביקורת על השלטון הנאצי. ספר ממש מרגש.

מקום מועדף באילת?

ריף הדולפינים.

מסר לאומה?

חיה ותן לחיות

אלי היקר, האמת שחיה ותן לחיות הכי מתאים לך. יעידו על כך כל עובדי המתנ"ס שתמיד נעים לעבוד איתך, הכל בכבוד, בחיוך ובאהבה גדולה. בזכותך כל אירוע, חוג או פעילות הופכים להיות פשוטים ונוחים יותר. המשך בעשייה המבורכת שלך שמלאה בטוב ליבך המיוחד. אנחנו אוהבים אותך.